אמו של נדב פנתה אלי בנוגע לטיפול בבנה בן ה-14.

במפגש הראשון נפגשתי רק עם הוריו. נדיר שאפגוש קודם את הילד ואחר כך את ההורים.

 

ההורים סיפרו:

לטענת המורים נדב לא כל כך לומד בחודשים האחרונים בניגוד לעבר, והציונים שלו צונחים מטה. זו הסיבה הראשונית שגרמה להם להגיע, אבל בעצם הם מבקשים להבין מה עובר על נדב יותר לעומק.

באופן כללי נדב ילד מקסים. הוא נולד בלידה רגילה,  אבל כתינוק סבל מאוד מדלקות אוזניים ובכה בלי סוף.

לנדב שתי אחיות הגדולות ממנו. הן שונות ממנו גם במראה וגם באישיות, "יודעות להסתדר".

לנדב היה מאז ומתמיד  מבט חושב, הוא מופנם. ו"יש לו הברקות, אבל הוא לא מהמפטפטים".

נדמה להורים שנדב מאוד ביקורתי כלפי עצמו.

אבא של נדב עושה הרבה מילואים, פייטר בנשמה. לטענתו אין טעם לפחד, החיים על הכייפק. הוא גדל עם שישה אחים ו"אז, אף אחד לא היה צריך טיפול פסיכולוגי…היום הילדים גדלים בצמר גפן". לדעתו צריך פשוט להכריח את נדב ללמוד. "שילך לצופים שיפסיק להיות דבוק למחשב ולהיות כל כך מפונק". כשאבא של נדב היה ילד, לא הייתה להם עוזרת בית. "למה שנדב לא יעזור קצת?"

אמא של נדב מתפרצת לדבריו של האב ואומרת שנדב "רגיש". כבר בגן אהב להיות בתוך הגן ומעולם לא רצה לשחק בארגז החול. כבר מגיל ארבע הוא יודע לקרוא, למד לקרוא ככה לבד, כשהתבונן באחותו עושה את שיעורי הבית שלה.

ההורים מספרים שנדב הוא זה שביקש לקבל טיפול והם לא בטוחים אם טיפול באומנות יתאים לו… אבל הם שמעו עלי אז באו.